מעדניית אופוריה
מטבח בריא ים תיכוני מן הצומח
הסיפור שלי
ברוכים הבאים למטבח שלי!
הסיפור שלי מתחיל בשנת 2010. הייתי ילדה שגדלה בבית עם המון בעלי חיים וכשהבנתי שאני אוכלת חיות, הבנתי שאני כבר לא רוצה לאכול אותם יותר.
הייתי בהתחלה צמחונית ולכן אמא שלי, עוד בישלה בשבילי, ממה שהיה מוכר באותו זמן על אוכל צמחוני, שזה לא היה יותר מדי..
כשהודעתי להורים שאני מורידה מהתפריט גם חלב וביצים, אמא אמרה לי שזה כבר יותר מדי בשבילה.
בשנה הזו לא היה באינטרנט יותר מדי מידע על טבעונות ובפרט, מתכונים טבעונים.
נכנסתי לאתרים שכן היו קיימים אז, וחיפשתי מה לבשל.
בהתחלה גם שרפתי אוכל ולא ידעתי כלום על בישול.
אבל למרות שלא ידעתי לבשל, התאהבתי בבישול דרך המטבח הטבעוני, עולם שלם וצבעוני של אוכל שמח וטעים שלא ידעתי על קיומו עד אז!
הרגשתי שנפתחה לי דלת לעולם שלא סיפרו לי שקיים והתחלתי לחקור.
בישלתי המון ועם הזמן למדתי והשתפרתי.
במשך השנים, בישלתי למשפחה ולחברים והם יחד איתי, גילו את האוכל הטבעוני, אהבו וטרפו מה שבישלתי, מה שגרם לי להמשיך לבשל וליצור מנות ותפריטים משל עצמי, לגלות מטבחים של תרבויות שונות ו”לטבען” אותן.
בשנת 2019 החלטתי להפוך את האהבה הזו למקצוע… להמשך הסיפור שלי
ערכים מוגשים בצלחת
כשמעמידים סיר עם תבשיל טוב על האש, הוא הרבה מעבר לארוחה טובה.
אני רואה את הבישול שלי כמסר של חיבור בין תרבויות, בין אנשים ושל כל אחד ואחד למטבח המסורתי של סבתא, של בית, לאוכל פשוט וטעים, לא מתחכם אבל טעים כמו שצריך, כמו שסבתא מבשלת.
בכתבות הבאות, אנסה להעביר לכם דרך מילים ותמונות, את המסר שלי באוכל, בבישולים שלי ובסדנאות הבישול שלי.
מסר של בית, של משפחתיות, הסיפור של הים התיכון ושל כור ההיתוך הישראל והים תיכוני שלנו.
בואו איתי למסע קצר של תרבויות ומסורת- דרך הצלחת.
המרק של סבתא.
אני זוכרת איך אהבתי לבוא אחר הצהריים לבית של סבתא אחרי בית הספר.
זה לא קרה כל יום אבל היו המון פעמים כאלו.
אני ואחים שלי ולפעמים גם בני ובנות דודות היו שם
כל הילדים היו מגיעים אל סבתא כל הזמן אחר הצהריים
היא הייתה שומרת עלינו כשלא היה סידור אחר וגם פשוט, באנו לבקר את סבתא ❤️
היא תמיד קיבלה אותי עם חיוך גדול, מקרין את הלב הרחב שלה לחוץ..
היא לבשה סינר מטבח ותמיד היה משהו על האש או בתנור וריחות של בית הציפו את האוויר.
סבתא שלי בישלה אוכל פשוט פשוט וכל כך כל כך טעים!!
סבתא גדלה וחיה בתקופת הצנע כשהכל היה מדוד עד הגרם האחרון.
אולי לחלק מכם זה נשמע נורא, אבל אני חושבת שככה לומדים להעריך כל דבר, כל חומר גלם.
לומדים איך לנצל את מה שיש עד הסוף.
אני זוכרת אותי, חני בגיל 9-10 יושבת לצד שולחן האוכל הגדול של סבתא במטבח ומסתכלת עליה מתרוצצת בין השיש לגז ולתנור.
תוך כדי היא לא מפסיקה לדבר איתי ולחייך ולשאול מה למדתי. היא בעצמה לימדה אותי המון דברים בלי שהתכוונה אפילו.
כמו לצייר בעיפרון (ואיך לחדד אותו עם סכין מטבח), לא לרכל ולדבר על אנשים, איך לנצל שאריות ואיך לבשל!
צפיתי בסבתא שלי האהובה, מבשלת כל חייה בפשטות למשפחה גדולה (המון נכדים ונינים בלי עין הרע) מחומרי גלם פשוטים, אוכל מופלא, טעים ובריא
אני זוכרת במיוחד את המרקים שלה.
מרק אורז ועגבניות פשוט עם ירקות כמו סלרי ובצל
או מרק אפונה שהתבשל שעות על הגז בסיר לחץ ואז היא הוסיפה לו גם כן ירקות ובצל מטוגן.
שמתם לב שלא כתבתי על תבלינים?
היא בקושי השתמשה בתבלינים.
אני חושבת שבגלל התקופה, שלא היה מגוון כמו היום או צירי מרק שונים, היא למדה איך לנצל ולהשתמש עד הסוף, בכל ירק שנכנס לסיר.
הבישול הארוך הוסיף וחיזק את הטעמים ובסוף, בערב, ישבתי מול צלחת זכוכית מעושנת חומה מלאה במרק אפונה רך שכבר התפרק לתוך עצמו ויתר מרק קרמי ועשיר.
לצד המרק קיבלתי פרוסת לחם כהה וזה היה תענוג אמיתי בשבילי.
לא משנה לכמה מסעדות נחשבות אלך או אצל מי אוכל …האוכל של סבתא זה הדבר הכי פשוט וטוב שיש❤️
זה המסר שלי באוכל שלי.
מה שסבתא שלי אמרה בלי מילים, דרך הצלחת
אני משתדלת להמשיך ולהעביר הלאה
אוכל של אמא, של סבתא
לא משנה מאיפה אתם
כשאומרים אוכל של בית, לזה מתכוונים!
סינייה קלאסית ירושלמית
עם כל הטוב של השוק בפנים
יחד עם הירקות הצלויים והקבבונים, המון אהבה ותשובה לאוכל שהוא מסורת, שהוא תרבות
עם הרבה דיוק בידיים
יוצא אוכל מדהים
היופי הזה מחכה לכם בתפריט האירועים
כדי שיהיה לכם את האירוע הכי מושלם מדויק וטעים
עם מנות ים תיכוניות טבעונית מדהימות שיפילו את הלסת לאורחים שלכם🫒🍽️
איך אני משלבת את יוון וירושלים בצלחת אחת?
שימו סאונד!
שמתם לב שלארצות הים התיכון יש פלטת טעמים זהה? זו הסיבה שבגללה הן מתכוונות תמיד מי המקור של הבורקס והחומוס והבקלוואה.
האמת היא שמתכונים נוצרו על פי התבואה והגידולים המקומיים ברצועת הים התיכון.
מה שהיה קיים באזור הוא מה שבישלו איתו עוד לפני שהתחלנו לשנע בקלות יחסית תבואה מארץ לארץ וכך נוצרו מתכונים וטעמים זהים במנות הים תיכוניות 🌊
אני אומרת, למה להתווכח אם אפשר לשלב?!
קבלו את המאזט היווני ירושלמי שלי
שלוקח את גבינת הפטה שקדים שמככבת במלא מנות כמו תפריט המעדנייה, אירועים ובראנץ’ ושם אותה בפרונט בפני עצמה עם סילאן טבעי ישראלי, סומאק טרי ממחניודה ושמן זית משובח מקומי שאת כל הכיף הזה אפשר לנגב עם לאפה, פיתה או בייגלה ירושלמי טרי🥨🍞
למאזט פטה יוונית-ירושלמית:
כמה פרוסות גבינת פטה שקדים משגעת מתפריט המעדנייה
כף סילאן טבעי
נגיעה של סומאק מהשוק
פטרוזיליה קצוצה דק דק
שמן זית מקומי
מסדרים את פרוסות הפטה בצלחת הגשה
מפזרים את התבלינים לפי הסדר
מנקים את הצלחת לפני ההגשה ונהנים יחד עם בייגלה ירושלמי טרי טרי
בתיאבון!
דווקא בתקופה הזו
אני מרגישה שצריך איחוד
ומה הדרך הטובה ביותר לאחד? דרך הצלחת!
בסרטון שלפניכם אני הולכת לדבר על איחוד של שתי מנות ירושלמיות אותנטיות שכל אחד מכיר וטעם לפחות פעם אחת בחייו וכאן אני מחברת אתשני המאפים-למאפה אחד ממכר וחדש לגמרי!
דרך האוכל אפשר ליצור חיבור בין אנשים 🙂
אפשר להתלהב רגע על המאפה האלוהי הזה!? 😇
לא סתם קראתי לו ככה, כי המנה שלפניכם היא לא אחרת מאשר מאפה 12 האלים היווניים, שהפך טרנדי מאוד בחג שבועות ובכלל! נתקלתי בהרבה בלוגרים, שפים, יוצרי מתכונים שהכינו אותו בכל מיני גרסאות מעניינות .בין המוכרים עם שערות קדאיף או עדיין עם עלי פילו אבל בצורה שונה כמו פפיון מעוך ומבולגן עם סירופ בכל מיני טעמים.
ברשותם, אני אדבוק במאפה הקלאסי, שלא ניתן לערער על הייחודיות שלו ואולי דווקא בגלל כל הטרנדים והניסיונות להמציא אותו מחדש אני רוצה כל כך לשמר אותו בתפריט שלי, בין כל שאר המנות בצורתו הפשוטה והקלאסית ש”כל מה שייחודי” במנה, זה שפשוט היא נעשית בצורה הכי טובה שיש והכי קרוב למסורת שלה. הסבתות היווניות שהכינו ומכינות את המאפה האלוהי הזה, יודעות מה הן עושות. יש סיבה לכל פרט במנה.🍴🍋
עלי פילו דקים ופריכים שעוטפים גבינה מלוחה(טבעונית), כמה עלי אורגנו טריים, קצת גרידת לימון לניצוץ טעם מעקצץ שיעיף את כל הטעמים בחלל הפה וייצור עניין ומעל הכל, סירופ מתומצת ומתוק קלאסי ופשוט
שומשום וקצח כדי להוסיף לחגיגה
כשתטעמו בעצמכם תרגישו כבר איך אתם מתאהבים במשחקי מתוק למלוח היווניים.
🤌🏼הנגיעה היחידה שהוספתי למנה היא הבית שלי, ירושלים והטעמים המיוחדים שלה: זעתר משוק מחניודה שהוספתי ויש פה חגיגה אמיתית של טעמי הים התיכון😋😍
תגללו בתמונות לראות את היופי והשלבים
ואל תלכו לפני שאתם נכנסים לאתר ומבטיחים לכם לפחות שניים כאלו אלוהיים לשבועות!!🌾
אם אתם רוצים בו בהגרלה שעדיין מתקיימת לכבוד תפריט שבועות והקיץ -פשוט תכתבו לי שתפו את הפוסט ותוכלו להכנס להגרלה!🎉
מאפה 12 האלים זמין כל השנה גם בתפריט האירועים הים תיכוני טבעוני והייחודי שלי. אפשר לצפות בו באתר או לכתוב לי ואשלח לכם😊
יאללה, יאסו!
המאפים של סבתא.
כשהייתי ילדה, היינו נוסעים לסבא וסבתא בחולון, סבא וסבתא הארגנטינאים שלי.
לבוא אליהם, היה בשבילי כמו חופשה קטנה. הבית היה מיוחד מאוד ושונה מהבתים הירושלמים ומהאבן הירושלמית שהכרתי כילדה. אפילו לקירות הלבנים עם הגושים עליהם קראתי “קיר קוטג'”.
סבתא הייתה בשלנית ואופה מופלאה. בכל פעם כשהגענו, סבתא הייתה אופה עשרות עוגות, פשטידות ומאפים מיוחדים שפשוט אי אפשר למצוא בשום מקום. יד של סבתא זה משהו מיוחד כל כך❤️
בכל שבת בבוקר היינו יושבות, אני, אחיותי, סבתא ואמא, במטבח היפה שלה שהיה עמוס בכל מה שהיא אפתה.
כמה עוגות היו וכל אחת שונה ומיוחדת. רציתי לטעום מהכל אבל סבתא לא נתנה לי להתמלא מהעוגות. היא הייתה סבתא מאוד חמה ואוהבת אבל היו לה כללי נימוס וחינוך שהיא הקפידה עליהם תמיד תמיד.
בגזרת המאפים המלוחים, סבתא הייתה אופה פשטידות ביתיות פשוטות מאוד כביכול אבל תאמינו לי, אין לי מושג איך יצא לה ככה מיוחד.
היא הייתה מכינה פוקאצ’ות עגולות אישיות זהובות בקצוות עם כל מיני תוספות מלמעלה. בצל, עגבניות, תבלינים מסוימים ועוד דברים שאני לא זוכרת לצערי.
גם לפוקאצ’ות, היה טעם וריח מיוחד שרק סבתא ידעה לעשות.
גם אחרי שהיא נפטרה, לא היה ספר מתכונים וככה המאכלים עם הטעמים המיוחדים וריחות המטבח הלכו יחד עם סבתא💔
בכל מקום שאני הולכת, אם זה אירוח, מסעדה, בית קפה, בית של מישהו, מישהו שבישל משהו ונתן לי לטעום, אני מחפשת את הריח המוכר ואת הטעם המוכר של המאכלים של סבתא, אולי דרך משהו שמזכיר את המאכלים שלה, אפשר לשחזר..
בחזרה להיום, אפיתי אתמול בצק פוקאצ’ה מאחד המתכונים האהובים עליי, התפחתי, עיצבתי, התפחתי, עיצבתי ואפיתי ובדקות שאחרי האפייה, הוצאתי את התבנית מהתנור והריח היכה בי. החזיר אותי אוטומטית למטבח של סבתא! שלחתי לאמא תמונה ואמרתי לה שזה מאוד דומה. היא שלחה יום לפני,בוואטצאפ עם הדודים משהו אחר שכתבתי על הבישולים של סבתא.( הקדשתי לה פרק בחוברת המתכונים בסדנת בישול החדשה שאני עובדת עליה. ששש … זה קשור. אבל כל הפרטים יתפרסמו בקרוב) ונוצרה שם שיחה על הבישולים של סבתא. כתבתי להם בקבוצה על הפוקאצ’ה שאפיתי והזכירה לי מאוד את שלה וגיליתי, כמובן בדיעבד, שכל המשפחה שלי הכירה את זה ועוד היה לזה שם! שאני לא הייתי מודעת אליו כילדה וזה השלים לי עוד חתיכה בפאזל: “פלצלך בצל” !!
התרגשתי לשמוע בקבוצה על המאכלים של סבתא, למרות שאין ספר מתכונים שנשאר, לפחות אני מתחילה לגלות מה בעצם היא בישלה ואפתה ודרך זה לשחזר את המאכלים האהובים שלה. ואיך בלי לדעת בכלל, אפיתי גרסא דומה לשלה ❤️
איך מזמינים?
רוצים להזמין ארוחת צהריים משפחתית מפנקת?
אולי כמה תבשילים ומאפים לשבת?
אז איך זה עובד?
אנחנו מקבלים הזמנות פעמיים בשבוע:
– עד יום שלישי, ומקבלים את ההזמנה בחמישי\שישי.